לפני כשנה, אני ובן־זוגי נסענו לבי״ח שיבא תל השומר, מקום החניה הוא עצום, למרות זאת היא הייתה מלאה לחלוטין, אנשים מאוד לא אכפתיים חנו את רכבם ב־״אדום לבן״ בשני צידי כביש דו־סטרי בצורה כזו שחסמה את הדרך כך ששני נתיבים הפכו בקושי לאחד, משאית התקשתה מאוד לצאת ונאלצנו לחכות המון זמן.

לאחר כרבע שעה של סיבובים קשים בין המכוניות החונות במקומות הלא מורשים לכך פנינו לתוך שורת חניה נוספת, מרחוק אני מבחין ברכב העומד באמצע הכביש עם הפנים לכיוונינו וכך חוסם את התנועה לחלוטין, אני ובן־זוגי התחלנו לדבר על כמה שזה אבסורדי שאנשים לא שומרים על הנתיב שלהם אלא עומדים באמצע הכביש; התקרבנו לרכב והוא אלינו.

חניה פקוקה
התמונה להמחשה בלבד – לא צולמה במקום

אז הבחנו שבצד ימין יש רכב היוצא מהחניה, הרכב זינק קדימה וכמעט נכנס בנו וכך חסם לנו את המעבר לחלוטין; אז הנהג התחיל לצעוק לרכב שמולנו ״בואי גברת״ תוך כדי שהוא יוצא מהחניה וממשיך לחסום לנו את הדרך, אז ״גברת״ ניסתה לחנות במהירות תוך כדי שגם היא מנסה לחסום לנו את הדרך.

לאחר דקות ארוכות ש־״גברת״ המשיכה לנסות לחנות את רכבה ללא הצלחה, בן־זוגי צעק לה ״אני יכול לפחות לצאת בבקשה?״, אבל היא לא נתנה לנו לצאת והמשיכה לנסות לחנות את רכבה תוך כדי חסימה של רכבנו, בן־זוגי שאל אותי ״למה היא עושה את זה?״ אז הסברתי לו שהיא פוחדת שאנו נגנוב לה את החניה, בדיוק כמו בג׳ונגל כשיש הרבה חיות פרא ורק טרף אחד.

בן־זוגי המשיך לנסות לתקשר עימה ולהגיד לה שאנו פשוט רוצים לצאת מכאן, אך זו המשיכה לחסום את הרכב שלנו תוך כדי שהיא מנסה לחנות את רכבה, ללא הצלחה כמובן.

בן־זוגי החל לצפור לה, זה משהו שהוא לא עושה, הוא שונא את הרעש של הצופר, אבל זה היה פשוט יותר מידי, כבר היינו באיחור לתור שלנו ו־״המופע של גברת״ היה פשוט בלתי נסבל לצפייה.

הטרנד הנוכחי: להיות שקרן, גנב ורמאי

נסיונות ההתקשרות עם ״גברת״ לא עזרו, היא ירדה הרבה יותר נמוך והודיעה לנו שאם אנו רוצים לעבור אנו יכולים ״לעשות רוורס״, זה לא יאומן לאיזו רמה ירדה האנושות, בגלל שכולם גונבים את החניה של אחרים – זה נהייה נורמה – כי הרוב עושים את זה, כך שעכשיו היא דורשת מאיתנו שנעשה רוורס כי היא חושבת שכולם חיות פרא, אבל זה בלתי אפשרי כי אנשים חנו איפה שאסור לחנות וחסמו את המעברים, כך שקשה לנסוע קדימה, תארו לעצמכם אחורה!

עוד חשבתי על זה, היא לא מצליחה לעשות רוורס בשביל לחנות, אבל היא מצפה מאיתנו שניסע את כל הדרך החוצה בין כל המכוניות שחנו איפה שאסור – ברוורס! כל זה כי היא בטוחה שאם היא תיתן לנו לעבור אנו לא נמשיך ישר – אלא ניקח בכוח את החניה שלה, כך שכל מה שאנו אומרים זה שקרים!
וואו! זה ממש נמוך.

״גברת״ המשיכה לנסות לחנות, אבל ללא הצלחה, אחרי המון זמן היא ניכנע ונתנה לנו לעבור, אנו כמובן נסענו קדימה והשארנו אותה עם החניה שלה (שלא הייתה קשה), אבל זה לא הספיק לה, היא פתחה את החלון וצעקה ״אם הייתה כל־כך רוצה לעבור הייתה יכול לעשות רוורס״.

מאז אותו האירוע עברה שנה, והיום אני יודע שהאישה הזו אמרה את הדברים רק בשביל לפגוע, כי היא כועסת על עצמה שהיא התנהגה כמו חיית פרא, אז היא מנסה להפיל את זה עלינו במקום להתמודד עם זה, כל זה רק הוכיח את התאוריה שלי – שהאדם הוא רק עוד חיה פראית.

בזמנו לא הבנתי שאנשים אומרים דברים חסרי הגיון במטרה לפגוע ובמשך שעה שלמה ניסיתי לחשוב איך ניתן היה לצאת משם – התחלתי לחשוב האם היא התכוונה שניסע מעט אחורה ואיכשהו נעקוף אותה, אבל בכל הדרכים שחשבתי עליהן לא ניתן היה לעבור.

לאחר שעה של חשיבה מאומצת עלה לי הרעיון שאולי היא התכוונה שניסע אחורה ונתהפך, אבל גם זה לא היה אפשרי – לא היה שום מקום להתהפך.

אנשים ברמה נמוכה מאוד

אז התעצבנתי, זה לא יאומן באיזו רמה האנשים האלה, לא היא ולא נהג הרכב היוצא לא התביישו לחסום את הדרך, בגלל שרוב האנשים הם חיות פרא עליהם לא ניתן לסמוך שיהיה להם את הכבוד המינימלי לתת לבן־אדם אחר לחנות בחניה שהוא מחכה לה.

עד כמה שזכור לי התכונה העיקרית המבדילה אנשים מחיות, אותה אחת שהאנושות כל־כך מתגאה בה – היא היכולת לתקשר! אני מתחיל לחשוב עד כמה האנושות באמת טובה בלתקשר; ועוד אחרי כל זה אנשים לא מתביישים להגיד שלאוטיסטים יש ״בעיות תקשורת״.

בכל מקרה המשכנו בדרכנו ומצאנו חניה שאף אחד לא הצליח לחנות בה, כי שוב אנשים חנו איפה שאסור, כך שהחניה הזו הפכה ל־״חניה־למקצוענים־בלבד״ ובן־זוגי נהג מאוד מקצועי (לי אין רישיון אפילו לבימבה).

בן־זוגי התחיל לעשות קדימה־אחורה כדי לחנות שם, רכב אחר נעמד מולנו כדי לראות את המופע ואם לא נצליח להיכנס אולי הוא אפילו ינסה את מזלו (אם כי אני לא רואה איך – כי היה לו רכב רחב משלנו).

כמה חבל שהוא לא השאיר מספיק מרווח כדי שנוכל לעשות קדימה־אחורה כך ששוב לא יכולנו להיכנס לתוך החניה.

נהג הרכב, שהיה כבן 50, צעק ״גברת את נכנסת״ הפעם הוא התכוון לבן־זוגי, מידי פעם פונים אליו בלשון נקבה, לא ברור לנו האם זה בגלל היופי היוצא מהכלל שלו או אולי בגלל שאנו זוג גברים לא רגיל ״לא הומאי כזה…״ אז אנשים מחליטים שבטח אחד מאיתנו הוא נקבה, בכל מקרה אני לא מצליח להבין איזה סוג של גברת זה… בחיי לא ראיתי אישה שעירה כל־כך ועוד עם זקן…

בכל מקרה זה מוציא אותי מדעתי שקוראים לו גברת, צעקתי לו ״כן, הוא נכנס״, אבל הוא לא שמע/הבין והמשכנו לצעוק אחד לשני עד שהצלחנו להבהיר לו שהוא חוסם לנו את הדרך ושאם הוא רק יסע קצת אחורה אנו נוכל לחנות, תוך כדי שאני מנסה להדגיש את לשון הזכר בכל משפט ולא לאבד את העשתונות.

הנהג נסע מעט אחורה ונתן לנו את האפשרות לחנות.

אני החלטתי לקחת אמצעי זהירות, לא ממנו אלה מנהגים אחרים, ולעמוד במקום בו אנו רוצים לחנות; בנתיים רכב אחר התחיל לצפור לנו (איזה סיוט!) כי הוא רצה לצאת מחניה קרובה.

בן־זוגי המשיך לחנות, הנהג הצופר התחיל לצאת מהחניה שלו ואני רואה שהגבר בן ה־50 מחכה בסבלנות שנחנה כדי להיכנס לחניה השניה.

בן־זוגי חנה בהצלחה את הרכב בחניה שלנו, אז לפתע אני שומע צעקות, אני מסתובב אחורה ואני רואה שאישה בגיל 50-60 עם רכב קטן חנתה בחניה איפה שהבחור בן ה־50 היה באמצע לחנות, זה קרה ממש כהרף עין.

הבחור בן ה־50 כמובן יצא מהרכב כדי להסביר לאישה שהוא מחכה בסבלנות כבר הרבה זמן ושהוא באמצע לחנות, היא לא יכולה פשוט להידחף לתוך החניה.

אני ובן־זוגי לא יכולנו לסבול את האבל והצטרפנו לבחור בן ה־50 כדי להסביר לאישה שהוא באמת היה באמצע לחנות.

פניתי אליה והסברתי שהוא מחכה כבר רבע שעה לחניה הזו, שאני צד ניטרלי, אני לא מכיר לא אותו ולא אותה ואין לי שום עניין בנושא, זה פשוט לא פייר.

החזק מנצח – בדיוק כמו בג׳ונגל

האישה, שלא הייתה אפילו צעירה, לא התביישה להגיד שהיא כבר מחפשת חניה חצי שעה, כלומר בגלל שאני אמרתי שהוא חיכה לחניה הזו רבע שעה (שזה נכון), היא הכפילה את הזמן ואמרה שהיא חיפשה חנייה חצי שעה, רק כדי שזה ישמע צודק, כי היא חיפשה יותר זמן, מה שדרך אגב לא קשור בכלל לכמה זמן היא חיפשה חניה, הוא היה באמצע לחנות, היא נדחפה כמו חיית פרא אל טרף טרי שהיא לא תפסה, הארוחה של מישהו אחר.

היא יצאה מהרכב ומבלי להתבייש התחילה להגיד שמישהו בצד השני של מתחם החניה כביכול אמר לה שיש פה חניה פנויה (לא יודע מה הקשר) ולכן היא הגיע לפה והחניה הזו שייכת לה.

במילים אחרות היא לקחה את החניה בכוח, עכשיו היא מחזיקה בחניה בכוח וזה לא משנה מה נגיד, אין באפשרותנו להזיז את הרכב שלה, אין גוף אוכף שיכול להזיז לה את הרכב, כל מה שהיא צריכה זה להגיד איזושהי שטות בשביל להצדיק את מה שהיא עשתה, כי זה לא מקובל ״פשוט ללכת״.

what goes around comes around

אני בטוח שזה יחזור אליה כמו בומרנג, מישהו אחר יגנוב לה את החניה – שזה נהדר – כי מגיע לה! כמה חבל שהמציאות שהיא ואנשים כמוה יוצרים היא המציאות שגם אני ובן־זוגי נאלצים לחיות איתה, כך שמישהו עלול לגנוב גם לי את החניה! רק שאני לא מתכוון להתנהג כמו הפראים הפרימיטיביים הללו – אני לא ארד לרמה שלהם – אני לא אגנוב למישהו אחר את החניה.

עוד חתיכה מהפאזל – הבנתי עוד אחת מהסיבות לכך שאנשים חושבים שאוטיסטים מוגבלים – דופקים אותנו, אבל אנו לא מוכנים להחזיר ״באותו המטבע״, כי אנו לא ירודים כמוהם, אנו לא חיות פרא, כי חיות פרא חיות במקום אחר ויש להן את כל הזכות להתנהג כמו שהן מתנהגות, לאנשים הללו אין.

האישה הלכה לדרכה כאילו הכל בסדר גמור, לגבר בן ה־50 לא היה מה לעשות אלא לחפש חניה חדשה ואנו הלכנו לתור לו כבר איחרנו משמעותית תוך כדי שאני ממשיך לחשוב איך יכולנו לעשות רוורס כשהיינו עם ״גברת״.

2 תגובות

  1. אני תמיד אומר ש”האמת מתגלה בכביש”, ובישראל היא מתגלה ביתר שאת.
    הכוונה לחשיפת צדדים שליליים באופי של הנהג.

  2. יש לך רעיונות לעבודה שמתאימה בשביל אנשים “כמונו”?(לעולם לא אובחנתי,אבל אני מתחבר ל 99 אחוז ממה שאתה מתאר בפוסטים שלך)
    תודה

השאר תגובה

יש להכניס תגובה!
נא להכניס שם