לפני ארבעה ימים אני ובן זוגי היינו אצל רופאה אנדוקרינולוגית, אותה לא פגשנו כבר 4 שנים, היא זכרה אותנו והיא שמה לב לאי שקט של בן זוגי. היא תמכה בנו ועזרה לנו מעבר לתחום ההתמחות שלה ולנושא בשבילו באנו, מה שעזר לי להשלים עם תאוריה שהייתה לי מזמן, אבל התקשתי להאמין בה ועוד יותר ליישם אותה, שכן אני מתנגד נחרץ.

התאוריה:
בראיית העולם של הזרם המרכזי יש שתי קבוצות – תומכים ומתנגדים, בשונה מראיית העולם שלנו – בה יש אמת ושקר, נכון ולא נכון והכי חשוב פתרון בעיות.

מנקודת המבט של הזרם המרכזי (הכולל את בעלת הדירה שלנו), הקבוצה שלהם היא נגד הקבוצה שלנו, לקבוצה שלהם מגיע כסף עבור שכר דירה שלא שולם עדיין.

כסף – הדבר הנעלה והחשוב להם ביותר, הם יעשו כל שביכולתם כדי להשיג אותו.

אין להם אכפתיות או סובלנות כלפי הקבוצה שלנו – הם נגדינו, בשבילם אנו היריב, אם לא האויב.

הם חושבים שהקבוצה שלנו תעשה הכל כדי לנצח בקרב, משמע להישאר בדירה הזו, מבלי לשלם שכר דירה, לא משנה כמה גדול הנזק שייגרם להם, כי זה מה שהם היו עושים אילו היו במצב שלנו.

לאומת זאת ראיית העולם שלנו היא לפתור את הבעיה, כלומר למצוא דרך בה הנזק שייגרם לשני הצדדים יהיה קטן ככל האפשר, מבלי לחשוב על כל אחד כ״צד״ אלה על התמונה הגדולה, איפה שהבעיה היא אחת ולא לכל צד יש את הבעיה שלו אותה הוא מנסה לפתור על חשבון הצד השני.

כבר הצענו שנשלם עבור שכר הדירה כחודש וחצי באיחור עם תוספת ריבית, מה שיפתור את הבעיה לשנינו ולא יגרום לנזקים נוספים; כמובן שנשלם להם ריבית, כי אנו יצרנו את הבעיה, זה אפילו הגיוני שנשלם סכום נוסף עבור ״עוגמת הנפש״ או הקושי שגמרנו להם.

אחרי שהצגתי את עמדתי לעורך הדין שלה, בחור נמוך ושמנמן עם כיפה קטנה, הוא קרא לי ״תמים״ והוא אמר שקל לעבוד עלי. נראה שלפי ראיית העולם שלו מי שרודף צדק ורוצה לפתור בעיות (במילים אחרות מישהו הגון) הוא ״תמים״ וחלש וכמו שהוא הוסיף, ״קל לעבוד עליך״.

במילים אחרות הגון = חלש, צדק לא מעניין את אף אחד, החזק מנצח.

״החזק״
היא הגדרה רלטיווית למצב, ׳החזק׳ עכשיו יהיה ׳החלש׳ במקרה אחר ויפסיד, אני זוכר פתגם בערבית אותו שמעתי מספר רב של פעמים כשחייתי בשטחים, לאורך תקופת ההתבגרות שלי ״יום עסל יום בסל״, כלומר יש יום טוב (בו אתה מצליח לעבוד על אנשים אחרים) ויש יום לא מוצלח (שבו מישהו אחר עבד עליך), מה שבסופו של דבר גורם לכך שיש לכל אחד 50% נצחון ו-50% הפסד, אבל אף פעם לא צדק. מה שיוצר מצב שאף אחד לא מרוצה, כי אף אחד לא מקבל את מה שמגיע לו מתי שמגיע לו, מה שגורם לתחושה של אי צדק תמידית.

אני מתבונן מהצד על הכוונות שלהם, הם פועלים בדרך הקלוקלת בה הזרם המרכזי פועל – למען עצמו, תוך כדי רמיסה של האחר, אבל הם לא רוצים לראות שאני לא פועל בדרך הזו, כי זה לא מעניין אותם, הם חושבים שהם יכולים לרמוס אותנו וזה נשמע להם מצוין.

״כמות התומכים לא הופכת דרך לצודקת, אותם לטובים יותר או את הדרך שלנו לנכונה פחות, אבל זה כן יכול לפגוע ולגרום למציאות להיות גרועה בהרבה״

בחטיבת ביניים בה למדתי, שוב בשטחים, התלמידים חשבו שהם השולטים בבי״ס.
יום אחד רוב התלמידים לא הסכימו עם ההנהלה והם החליטו להפגין ולא להגיע לשיעור, הטענה שלהם הייתה ש״אי אפשר להעניש את כולם״. למעשה הם כולם קיבלו עונש (אני לא השתתפתי), מה שעוד יותר נכון בעולם האמיתי, איפה שחוקי הפיזיקה לדוגמא עובדים בין אם הרוב מאמינים בהם ובין אם לא.

במשך ההיסטוריה הזרם המרכזי האמין בדברים שונים שכל הזמן השתנו, האמת והצדק לא משתנים, האמת שלהם לאומת זאת סובייקטיבית לזרם המרכזי ולדעות שלו, מה שהופך אותם לקבוצה של רובוטים ההולכים שולל אחר דעות של מישהו אחר או לעדר כבשים המנסות להידחף כדי להיות בחלק הפנימי של העדר בחשיבה שאם יבוא זאב הוא יטרוף את החיצוניות, אבל לא את הפנימיות.

שאלתי את העו״ד מה יקרה אם אני אבחר לשלם בעוד חודש וחצי והוא אמר שהם בכל מקרה יפעלו כדי לפנות אותנו מהדירה, מה שרק מוכיח את הנקודה שלי – שהוא ובעלת הדירה לא רוצים לפתור את הבעיה באופן הדדי, אלה לרמוס אותנו.

בעלת הדירה גם אמרה שהיא לא יכולה להיות בטוחה שיהיה לנו את הכסף בעוד חודש וחצי כדי לשלם, זה מאוד נכון, אבל באותה מידה היא לא יכולה להיות בטוחה שיהיה כסף למישהו אחר שיבוא אחרינו (היא אפילו לא יכולה להיות בטוחה שלא יפטרו אותה או את בעלה מהעבודה), אבל עכשיו היא כן יכולה להיות בטוחה שאכן לא יהיה לנו כסף בעוד חודש וחצי, בגלל היחס והגישה שלה.

הדרך שהאנשים הללו בחרו הופך אותם לאנשים רעים, זה לא משנה שהם חושבים שבגלל שהם הרוב והם כולם תומכים בדרך הזו – היא בטח נכונה וצודקת. כמות התומכים לא הופכת דרך לצודקת, אותם לטובים יותר או את הדרך שלנו לנכונה פחות, אבל זה כן יכול לפגוע ולגרום למציאות להיות גרועה בהרבה.

עכשיו המציאות ממנה בעלת הדירה פחדה הפכה למציאות האמיתית, מאחר ואף עבודה לא קיבלה את בן זוגי, כי הם גם לוקחים חלק באותו זרם מרכזי כפי שהסברתי בפוסט שלום, קוראים לי ״אוטיסט״.
אומנם זה מחסום, אך אין זה בהכרח פוגע באפשרות של בעלת הדירה לקבל את כספה, שכן בן זוגי היה יכול לחפש עבודה מבלי לספר שהוא אוטיסט ולהתחיל לעבוד מיד; אבל בגלל הלחץ שהיא והעו״ד שלה גרמו וממשיכים לגרום, המציאות השתנתה והוא אינו מסוגל יותר לחפש עבודה.

ציור פוטבול כסףחשבתי לעומק על הדרך שבה האנשים הללו פועלים, אז הבנתי שזה כמו משחק, הדומה להדגל, רק שבמקום דגל יש ניירות ומטבעות והם קוראים להם כסף:

יש שתי קבוצות ויש אוהדים, כל קבוצה מנסה לקחת כמה שיותר מהקבוצה השניה ולמנוע מהקבוצה השניה לקחת את מה שיש לה. בעלת הדירה והעו״ד הם בקבוצה אחת ונראה שאני ובן זוגי, מבלי שהתכוונו לכך, נקלענו למשחק ושמו אותנו בקבוצה היריבה.

הקבוצה שלהם תעשה כל שביכולתה כדי להשיג את הדגל, כולל לשקר, לרמות, לגנוב, להשתמש באמצעים לא חוקיים כל עוד החוק לא יכול ׳לתפוס׳ אותם.

אני לא אוהב את המשחק הזה, אני גם לא בחרתי להשתתף בו, אני מעדיף את הגרסא שלי לחיים, בה ניתן להשיג פתרון טוב לכולם. הבעיה היא שהם אף פעם לא פועלים לפי החוקים, הם תמיד מרמים, כפי שהעו״ד אמר מבלי להתבייש – זה בכלל לא מעניין אותם מה נכון או צודק, רק כמה הם יכולים להשיג ע״י דריסה של החלש מהם.

לרוב אנו פועלים לפי החוקים שלנו, כלומר מנסים לפתור את הבעיה לטובת שני הצדדים, אבל אנו תמיד יוצאים מופסדים בגלל שהצד השני תמיד מרמה ובסופו של דבר גורם לנו לנזק.

אנו לא רוצים להשתתף במשחק המלוכלך שלהם, איכס!

בפגישה אצל הרופאה הבנתי שלא כל האנשים תומכים בקבוצה של בעלת הדירה, לדוגמא, הרופאה תומכת בקבוצה שלנו – היא רוצה לטובתנו, גם לה זה לא משנה מה צודק, למי מגיע מה או איך אפשר לפתור את הבעיה לטובת שני הצדדים, היא פשוט בעדינו.

מאחר והיא בצד שלנו זה לא מעניין אותה עד כמה בעלי הדירה יפגעו או איזה נזק ייגרם להם, קשה לי עם זה כי אני חושב בשביל כולם, אבל אז גם הבנתי שניתן למצוא עוד אנשים שיצטרפו לקבוצה שלנו, אנשים שכן רוצים צדק ובגלל שאי אפשר לדבר עם האנשים הללו, רק להלחם בהם, יש אנשים שילחמו איתנו נגדם, האנשים האלה הם עורכי דין, אנשי מקצוע ותומכים שרוצים להפסיק את ההפליה הזו.

רגל עצובה sad foot

רציתי לשטף ״יצירה״ שבן זוגי עשה עם כף הרגל שלי תוך כדי שהייתי בטלפון

זה מדהים אותי שהאנשים הללו רואים את עצמם כעליונים על החיות, כשהם בעצמם חיות פרא, למעשה הם רואים את עצמם כעליונים על כולם.

אילו הם היו עליונים על החיות, לפחות לא היה ניתן להבחין בתבנית התנהגות ברורה השווה לזו של חיות טרף.

הם חושבים שהם טובים יותר ושווים יותר מחיות, כי הם חכמים יותר ולכן מגיע להם יותר זכויות, אבל זה גם לא נכון, יש חיות מאוד חכמות כמו פילים ודולפינים ויש אנשים ממש מפגרים.

הרבה אוטיסטים הרבה יותר חכמים מהאנשים הללו ובכל זאת הם חושבים שהם טובים יותר ומגיע להם יותר.

הם פשוט חושבים שמגיע להם כי הם רוצים, אבל האמת היא שהם פשוט לא רואים את המציאות כפי שהיא.

הם הוכיחו לנו שהם אנשים רעים ושלא אכפת להם מאיתנו, עכשיו אני אמור לפחות להרגיש פחות רע עם עצמי שלא אוכל לפתור את הבעיה הפעם ושאאלץ להשתתף במשחק המלוכלך הזה ולהלחם בהם.

בעקבות כך, אנו לא מנסים יותר למצוא כסף כדי לשלם את שכר הדירה בעוד כחודש וחצי כפי שדובר, אלה אנו עסוקים בלחפש אלטרנטיבה בשבילנו, אחת שלא כוללת בשום צורה שהיא פתרון של הבעיה שלהם, להפך שימוש של עורכי דין מהקבוצה שלנו כדי בדיוק לעשות את מה שאני הכי לא סובל – לשחק את המשחק בחוקים שלהם ולהשיב להם מלחמה, איפה שאין צדק, רק ניסיון של תפיסה של כמה שיותר לטובת הקבוצה אליה אתה משתייך.

עורך הדין של בעלת הדירה טועה, הוא חושב שאנו מטרה קלה, כי הוא לא יכול לראות מעבר להבנה הבסיסית שלו, אבל עכשיו שהם הציגו את הפנים האמתיות שלהם אני לא צריך לדאוג מהנזק שייגרם להם ואני יכול להרגיש קצת פחות גרוע בקשר לזה שאני לא יכול לפתור את הבעיה, שוב כרגע.

אם אנשים היו נעלים יותר מחיות הם היו מנסים לפתור בעיות במקום לטרוף אחד את השני, אבל שוב משהו קרה כמה ימים לאחר כתיבת פוסט זה הוכיח לי שאנשים לא נעלים יותר מחיות בשום צורה, אבל זה כבר שייך לפוסט אחר (לינק בקרוב).

השאר תגובה

יש להכניס תגובה!
נא להכניס שם