בן זוגי קיבל רק 40% נכות מביטוח לאומי, זאת למרות האבחון הארוך שהוגש כבר לפני שנים.

החלטנו לבקש שיעלו את אחוזי הנכות שלו בכדי לקבל הקלות שיעזרו לנו לנהל את החיים באופן יותר סדיר, נאמר לנו שעלינו להגיש מסמכים רפואיים עדכניים מטעם הרופא המטפל, הסברנו שאוטיזם זו איננה מחלה ולכן אין לנו ״רופא מטפל״. ניסינו לברר עם הפקידה באיזה רופא מדובר ולבסוף הגענו לידי החלטה כי מדובר בפסיכיאטר.
קבענו תור אצל פסיכיאטר מטעם קופת החולים, ד״ר יורי.

בגלל הפקקים הגענו באיחור, הסניף של הקופ״ח היה חדש לנו, אז שאלתי במזכירות הרפואית היכן החדר בו ד״ר יורי מקבל, נאמר לי שזה שמאלה עד הסוף.
עקבנו אחר ההוראות ומצאנו גבר בשנות ה-50 לחייו לבוש בחולצה מכופתרת ישנה וצבעונית, מסודרת בתוך המכנסיים, בסגנון שנות ה-90.
הוא היה באמצע לנעול את דלת אחד מחדרי המרפאה, לצד הדלת הופיעו שמות של כל מיני רופאים, אבל לא שמו של ד״ר יורי.

התכוונתי לשאול את הגבר ״איפה החדר של ד״ר יורי?״, אבל המילים התבלבלו לי ויצא לי ״ד״ר יורי?״ הגבר ענה ״מה אתם צריכים?״ מה שהשאיר אותי מבולבל ולא בטוח, שכן מה שאני צריך זה את ד״ר יורי. אז אמרתי ״יש לנו פגישה״ אז הגבר אמר שעבר הזמן ושאל באיזה שעה תורינו, מה שיצר עוד יותר בלבול כי אם הוא לא יודע מתי תורינו איך הוא יודע שעבר הזמן?! עניתי שאנו באיחור של 20 דקות והגבר אמר ״הרבה יותר״ הסתכלתי בשעון וראיתי שאנו באיחור של 21 דקות.. אז אמרתי ״לא רק 20 דקות״.
התפתלתי בניסיון להבין מדוע אני מתווכח עם הגבר הזה, שנראה שהוא שומר את הבגדים שלו כבר מעל ל-20 שנה, לגבי עד כמה אנו באיחור, אז הוא פתח את הדלת ואמר בסדר תכנסו.

אז הבנתי שהוא ד״ר יורי.

נכנסנו לחדר, ד״ר יורי המשיך ואמר שנשאר מעט זמן ושהוא יטפל בנו בזמן שנשאר לנו. הוא התחיל לשאול את בן זוגי מה הוא צריך והוא התקשה להסביר, אז ניסיתי להתערב ולהסביר אבל המילים התבלבלו לי בפה, בעיקר בגלל ״שיחת ההיכרות בנינו״ שמבחינתי לפחות היתה ממש ״לפתוח ברגל שמאל״.

ד״ר יורי התחיל לשאול את בן זוגי כל מיני שאלות בקשר לעבר שלו, לתרופות שהוא לקח פעם תוך כדי שהוא מרפרף באבחון שהבנו איתנו ועוד מידע שכלל יותר מ-20 עמודים.

הוא דיבר בקול חלש מאוד כאילו לא רצה שנשמע אותו באמת ונאלצנו לבקש כמה וכמה פעמים שיחזור על עצמו.
תוך כדי הוא כתב כל מיני דברים במחשב, אז הוא הדפיס שני דפים ואמר לנו שהוא מקווה שזה יספיק לביטוח לאומי ושאם צריך אפשר לבוא לקבל עוד. כאילו מדובר בממתקים.

אחת השאלות היתה ״מה היו הקשיים בתקופת ההתבגרות?״, בן זוגי התקשה לענות והוא הסביר שפעם היה לו קלפים עם משפטים ושהמידע הזה הופיע שם אבל הוא מתקשה להסביר עכשיו ללא הקלפים.

יצאנו מהחדר (ממש ברחנו) ונעמדנו בחדר מדרגות כדי לקרוא.
בדף היה רשום: ״סיבה לטיפול אז -בעיות התנהגות.היה רושם על כלפים דברים.״ (ציתות מדויק כפי שרשום – באחת השורות). בנוסף על הדפים לא היה שום מידע רלוונטי, רק חזרה על מידע שכבר היה כתוב באבחון, מעט מידע שגוי, מידע שלא הצלחתי להבין מאיפה הוא הסיק וכל מיני דברים אחרים עם שגיאות כתיב:

יחס לבודק: יוצר קשר עין (לא נכון)
קצב: קצב איטי (קצב של מה?)
הכרה: מלאה (למה יש אנשים שמגיעים ללא הכרה?! או עם חצי הכרה?!)
תובנה למצבו: מלאה, חלקית (תחליט… אז מלאה או חלקית?!)

״לא מליח להמשך עבודה מעל 2-3 חודשים״
״בעבר עבד תקופות קצרות בתור מתוכנת״

אני בספק שלביטוח לאומי יהיה מה לעשות עם זה… מאוכזבים עזבנו והחלטנו שנבקש לערער על אחוזי הנכות הנמוכים במקום להגיש מסמכים חדשים.

בדרך הביתה בן זוגי הציע לאכול במקדונלד׳ס, אני העדפתי מקום אחר לבסוף נסענו לאכול ב״בית הפנקייק המקורי״ בהרצליה, הזמנו שני בורגרים עם תוספות.

הבורגר של בן זוגי לא היה מוכן מבפנים והוא לא רצה אותו, הצעתי לו שאני אגיד להם שיחליפו אותו, אבל הוא לא הסכים, עברנו לדבר באיטלקית, השפה הסודית שלנו, כך שאף אחד לא יוכל להבין מה אנו אומרים…אבל זה כבר חלק מהפוסט הבא שלי – ״להסביר זה קשה, פשוט לשלם זה הרבה יותר קל״

השאר תגובה

יש להכניס תגובה!
נא להכניס שם