סיפורים מהחיים

יש לי סיפור חיים מיוחד ולא רגיל, כאן תוכלו למצוא אוסף של סיפורים מתקופות שונות

love in poverty

ונחיה בעושר ובעוני, עכשיו זה בעוני

מכירים את הצורך הזה להפסיק הכל ולעצור כדי להרהר על החיים? את השנתיים וקצת האחרונות העברתי בעיקר במקום בו אני מתגורר כרגע, בבית קטן באחד...
Life-sucks-graffiti

נמאס לי מהחיים

נמאס לי מהחיים. כתבתי כבר מספר פעמים פוסטים דומים לזה, אבל מעולם לא פרסמתי אותם. אני מתאר לעצמי שפחדתי שיאשפזו אותי, אני מתאר לעצמי שאני לא...
גזענות

״ילד בעייתי״ מקבל שיעור על גזענות, מאמא

סיפור מהילדות הלא סטנדרטית שלי (בלשון המעטה)… סיפור אחד מתוך רבים על מה שהפך אותי להיות מי שאני היום.
הלינץ' ברמאללה

הפגנה בפלסטין עם הימין הקיצוני – פרק מגיל ההתבגרות שלי

״הפתרון הסופי״ לבעיות התקשורת שלי הוא להיות בפעילות חברתית עם עוד ילדים רגילים - כך אני יכול ללמוד איך להיות כמוהם, זו הייתה הגישה של הוריי, רק שהם לקחו את זה לקיצון (ממש).
אמא מרושעת

הבטחתי לילד שהייתי שאספר לכולם את שעשית לי, אמא – מכתב...

ממתי שהייתי ילד, סביבות גיל 11, היה לי ברור שאני חייב לספר את סיפור החיים שלי, הוא הלך והסתבך מיום ליום וידעתי שאני חייב...

דפיקות בדלת? אין, זה בטוח השב״כ!

לפעמים העולם נראה לי מאוד לא מובן, אנשים עושים דברים באופן לא הגיוני לחלוטין וזה גורם לי לפחד, לכן אני משתדל להימנע מאינטראקציה איתם; אז מה קורה כשמתרחש הגרוע מכל - דופקים לנו בדלת?
להתנהל כארגון סודי בשטח אויב

החיים עם אוטיזם: להתנהל כארגון סודי בשטח אויב

מה הוביל אותנו להתנהל כמו ״ארגון סודי״ מול אנשים אחרים? (רמז:) זה לא בגלל היותינו פרנואידים.
אור

לאבד את הכוח ולמצוא את האור

הבטחתי לעצמי למנוע מעוד מישהו לעבור את הסבל שעברתי כילד על הספקטרום, עכשיו יש לי את האפשרות והידע, אבל איך זה מרגיש כשחסר את הכוח לבצע?
ג׳אנגל לייף - אווטאר

מה הביא אותי לצאת מארון האוטיזם במופבי?

החלטתי לפתוח ערוץ יוטיוב כדי להציג ולהראות מה זה באמת אוטיזם ואיך נראים החיים שלנו (בין השאר) כאוטיסטים. זה הוא הסרטון הראשון הפותח את הערוץ בו אני יוצא מארון האוטיזם - משהו שמזמן אני מרגיש את הצורך לעשות.
כמו חיות פרא על הטרף, כי בני־אדם הם רק עוד חיה

חיפוש אחר חניה הפך לקרב המציג את טבעו הפראי של האדם...

אנשים חושבים שהם נעלים יותר מחיות, חיפוש חניה שיגרתי מציג באופן ברור שאנשים מסויימים לא באמת התקדמו, אבל איך זה יכול להיות שזה רוב האנשים?
אני רוצה להרגיש יותר טוב, אבל אני לא מצליח

אני רוצה להרגיש יותר טוב, אבל אני לא מצליח

אני רוצה להרגיש יותר טוב, אני באמת רוצה, אבל לא משנה מה אני עושה - זה לא מרגיש טוב יותר. אני פשוט לא יכול לסבול את האנושות, על כל צבעה. אנשים פשוט מחליים אותי.
האנשים הרגילים והג׳ונגל שלהם - הקושי שלנו האוטיסטים

האנשים הרגילים והג׳ונגל שלהם – הקושי שלנו האוטיסטים

האמת הקשה היא שהאדם ה־״רגיל״ הוא עדיין חיה פראית והעולם המוכר לנו הוא ג׳ונגל המותאם לו. השאלה הגדולה היא איך אוטיסטים אמורים להתמודד עם זה?