בעבר כתבתי מספר מאמרים על אוטיזם ואני רוצה להרחיב ולשתף עמכם מידע חדש שגילינו; רגע לפני שאני עושה זאת (כבר בפוסט הבא) הוספתי הקדמה, בגלל מורכבות הנושא.

חלק מהקוראים הם אנשים על הספקטרום הרואים באוטיזם תופעה לגיטימית, אחרים לא מסוגלים לתאר לעצמם איך מישהו יכול לחשוב שאוטיזם יכול להיות משהו חיובי.

יש פה הרבה מאוד בלבול וחוסר הבנה, הרבה בגלל שנעשה שימוש באותו המונח – ״אוטיזם״ כדי לתאר תופעות שונות באופן מהותי, מה שהוביל לכך שזה בלתי אפשרי כיום לדבר על אוטיזם ולהיות בטוח שגם האדם השני מדבר על אותו הדבר…

בנוסף אין הבדלה בין האדם – השונה מהותית (נוירולוגית ופסיכולוגית) לבין הסינדרום – קבוצה של סימפטומים המכונים ״אוטיזם״.

כך גם קרה שמשתמשים במונח ״אוטיזם״ כדי לתאר מגוון מצבים העונים לקריטריונים דומים, אך נגרמים כתוצאה מגורמים שונים ובאים לידי ביטוי באופן מטעה.

חשוב להדגיש שיצוג תפקודו של אדם כ־״נמוך״, ״בינוני״ או ״גבוה״ מקובל בפרופיל רפואי (לדוגמא לצרכים של ביטוח־לאומי), אבל השימוש במונחים אלו בחיי היום־יום הוא פוגעני; בנוסף זה יקשה על ההבנה של מה זה באמת אוטיזם, כי הצעד הראשון הוא להניח בצד את הדעות הקדומות, שמועות והרבה מידע אותו אוכיח כשגוי.

אני מתכוון להסביר את הכל – החל מטביעתו של המונח ״אוטיזם״ בשנת 1911 על־ידי ד״ר אויגן בלוילר שבאותה עת השתמש בו כדי להגדיר סוג חמור של סכיזופרניה, כי לפני שאוכל להסביר מה זה באמת אוטיזם, צריך רקע מלא כדי להבין כיצד הגדרתו השתנתה במשך השנים ולמה זה יצר כל־כך הרבה בלבול; ככל שנתקדם המאמרים יכללו יותר ויותר מידע חדש שיסביר מה זה אוטיזם ועוד (הכל עם מקורות כמובן).

אחד הקשיים איתם התמודדתי הוא טבעו של התוכן כתוכן מדעי־מקצועי ומאוד מתקדם המשתרע על מספר תחומים שונים מהותית, אותם לומדים במוסדות אקדמיים בנפרד.

לא חשבתי לעצמי שזה עד כדי כך מורכב, גיליתי זאת באחת הפעמים הבודדות שיצא לי לשתף את מה שגילינו עם אדם אחר (זה כשלפני עצמו היה משהו נדיר) ומה שמיוחד בפעם הזו הוא שבפעם הראשונה הרגשתי שהייתה לי שיחה, שלאדם השני יש רקע על הנושא, גם אם לא הרגשתי סיפוק מהשיחה, לפחות הרגשתי שיש לו ״בסיס״; אותו אדם הוא דוקטורנט למדעי המוח עם תואר בפסיכולוגיה, העושה תזה הקשורה לאוטיזם.
הוא הציע שנשמור על קשר, אבל אני עדיין לא הייתי מוכן לזה וסירבתי…

מומחים לפסיכולוגיה או פסיכיאטריה לרוב מסתדרים עם התחום שלהם, אבולוציה והיסטורית האדם הם גם יודעים – בצורה כזו או אחרת, אבל אפילו הם מתקשים עם תוכן הנוגע למדעי המחשב, מדעי המוח, היסטוריה של הפסיכיאטריה (כולל היסטוריה של תרופות), מדעי החברה (סוציולוגיה), שלא נדבר על ההיסטוריה של אוטיזם ועוד…

כל הנושא דורש התאמה משמעותית לקהל הרחב, עכשיו יש לי את הכלים כדי להסביר את הדברים, תוך כדי שאתן את האפשרות למי שרוצה להיכנס יותר לעומק בעזרת מקורות נגישים ומאמרים תומכים המרחיבים על הנושא.

תגובות

  1. וואו כמה אירוני, אני בדיוק פרסמתי לפני כמה ימים את הפוסט הראשון שלי שמתמקד באוטיזם.
    אני בעל אותה מטרה בדיוק כמוך – אני ניסיתי להסביר את האוטיזם במובנו המדעי. משימה מאודדדדדדדדדדדדדדד קשה, מסיבות מגוונות ביותר, שאת חלקן ציינת כבר בפוסט הזה (אכן, אוטיזם מתקשר להרבה מאוד תחומי מחקר מדעיים, וגם “המומחים” בתחומים הכי רלוונטיים לאוטיזם לא באמת מבינים הרבה מהחיים שלהם, וכו’).

    ועוד משהו: “אותו אדם הוא דוקטורנט למדעי המוח עם תואר בפסיכולוגיה, העושה תזה הקשורה לאוטיזם.” – די שקוף לי על מי דיברת כאן (יש רק אדם אחד בישראל שמתאים לתיאור זה, אם כי הוא עושה דוקטורט ולא תזה), אז אתה בטוח שיש טעם לא לציין את שמו?
    גם ככה אותו חוקר אמר במפורש שהוא מאוד ישמח שהאוטיסטים יפיצו זה לזה את המחקר שלו. אני לא יודע אם הוא יאהב את זה שאתה מסתיר אותו.

השאר תגובה

יש להכניס תגובה!
נא להכניס שם