למה רון בורח מתחת למיטה? למה זוהר כל־כך שואפת להיות רגילה? מה ההגיון מאחורי הבחירות של הדמויות בסדרה ׳על הספקטרום׳? האם יעלי המדריכה עושה עבודה טובה? כל התשובות בסרטון על הפרק השלישי של הסדרה ׳על הספקטרום׳.

האם אוטיזם עוצר אוטיסטים מלהתקדם או שהחברה מונעת מאיתנו את ההצלחה? היכן מקור הבעיה והאם החברה מוכנה להקשיב ולהשתנות בהתאם לצרכים?

החלטתי לפתוח ערוץ יוטיוב כדי להציג ולהראות מה זה באמת אוטיזם ואיך נראים החיים שלנו (בין השאר) כאוטיסטים. זה הוא הסרטון הראשון הפותח את הערוץ בו אני יוצא מארון האוטיזם - משהו שמזמן אני מרגיש את הצורך לעשות.

אנשים חושבים שהם נעלים יותר מחיות, חיפוש חניה שיגרתי מציג באופן ברור שאנשים מסויימים לא באמת התקדמו, אבל איך זה יכול להיות שזה רוב האנשים?

אני רוצה להרגיש יותר טוב, אני באמת רוצה, אבל לא משנה מה אני עושה - זה לא מרגיש טוב יותר. אני פשוט לא יכול לסבול את האנושות, על כל צבעה. אנשים פשוט מחליים אותי.

האמת הקשה היא שהאדם ה־״רגיל״ הוא עדיין חיה פראית והעולם המוכר לנו הוא ג׳ונגל המותאם לו. השאלה הגדולה היא איך אוטיסטים אמורים להתמודד עם זה?

להיות חבר של כולם נהיה חובה, מי שלא רוצה להכיר את כולם ולהגיד שלום בכל מקום הוא לא בסדר ומיד נפתחת מלחמה כנגדו.

לאחר ששילמנו כמעט 500 ש״ח עבור ארוחה ולא השארנו טיפ, הבעלים של המסעדה תקף אותנו וטען שלהשאיר טיפ זה חובה ואדם שלא משאיר טיפ הוא לא נורמבטיבי ולא יקבל שרות במסעדה שלו.

למה החברה לא מצליחה להסביר לאוטיסטים מה ״לא בסדר״ מבחינתה? מתי ואיפה החברה מרשה לאוטיסטים להיות ״עצמם״? האם החברה תהיה מוכנה לעשות מאמץ קטן לטובת השונה?

יש רק דרך אחת להתנהג, סטיה מדרך זו היא סיכון של ממש, אי־אפשר לדעת אילו צרות זה יביא. נראה שצריך לדבר בצורה מסויימת - זה יותר חשוב מהכל, הטעות הכי קטנה יכולה להוביל לסיכסוך של ממש או לאי קבלת שרות. אנו לא צריכים לחפש צרות - הן מוצאות אותנו לבד.

בני המאובחן על הרצף האוטיסטי וכיום חלה נסיגה משמעותית בתפקוד החברתי - הוא בקושי יוצא מהבית עקב הפרעת OCD סביב מחלות וזיהומים. הוא מפחד מאוד להיות בסביבה של מעשנים ובבית הוא עושה הכל בכפפות חד־פעמיות. האם לכפות עליו ליטול תרופות פסיכיאטריות?

הסדרה הרופא הטוב מציגה את הטבע האכפתי ואלטרואיסטי של אנשים על הספקטרום ואת האפליה הקשה כלפי אוטיסטים. החברה לא מתייחסת אל אנשים על הספקטרום כאל בני־אדם, אלא כאל מוגבלים חסרי דעה ויכולת - להם לא מגיע זכויות - כי זה לא מקובל להיות שונה, זה לא מקובל להתנהג אחרת, כי הרוב קובע גם כיצד מקובל להתנהג.