אני רוצה להרגיש יותר טוב, אני באמת רוצה, אבל לא משנה מה אני עושה - זה לא מרגיש טוב יותר. אני פשוט לא יכול לסבול את האנושות, על כל צבעה. אנשים פשוט מחליים אותי.
האמת הקשה היא שהאדם ה־״רגיל״ הוא עדיין חיה פראית והעולם המוכר לנו הוא ג׳ונגל המותאם לו. השאלה הגדולה היא איך אוטיסטים אמורים להתמודד עם זה?
להיות חבר של כולם נהיה חובה, מי שלא רוצה להכיר את כולם ולהגיד שלום בכל מקום הוא לא בסדר ומיד נפתחת מלחמה כנגדו.
לאחר ששילמנו כמעט 500 ש״ח עבור ארוחה ולא השארנו טיפ, הבעלים של המסעדה תקף אותנו וטען שלהשאיר טיפ זה חובה ואדם שלא משאיר טיפ הוא לא נורמבטיבי ולא יקבל שרות במסעדה שלו.
למה החברה לא מצליחה להסביר לאוטיסטים מה ״לא בסדר״ מבחינתה? מתי ואיפה החברה מרשה לאוטיסטים להיות ״עצמם״? האם החברה תהיה מוכנה לעשות מאמץ קטן לטובת השונה?